העת האחרונה מאופיינת בשימוש הולך וגובר בכלים טכנולוגים מבוססי בינה מלאכותית בכל תחומי החיים משימוש בבינה מלאכותית לצרכים יומיומיים ועד שימוש לצרכים עסקיים.  מטבע הדברים – מודלים של בינה מלאכותית לא פסחו גם על עולם המשפט ואנו עדים לשימוש הולך וגובר במודלים מבוססי בינה מלאכותית בעולם המשפט.

בתי משפט בעולם עושים שימוש בבינה מלאכותית לצרכים משפטיים ומנהליים שונים. כך לדוגמא, במספר מדינות בארה"ב נעשה שימוש בבינה מלאכותית כדי להעריך "מסוכנות" של נאשמים, פעולות שבעבר בוצעו על ידי בני אנוש. במדינות אחרות מערכת המשפט עושה שימוש במודלים של בינה מלאכותית לשם תיעדוף תיקים דחופים ואיחוד תיקים קשורים.

גם ציבור עורכי הדין עושה שימוש הולך וגובר במודלים של בינה מלאכותית. ישנם עורכי דין שנעזרים במודלים של בינה מלאכותית כדי לערוך טיוטה ראשונית של הסכמים ומיפוי הסיכונים הכרוכים בכריתתם, אחרים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לערוך טיוטות ראשוניות של כתבי טענות ומחקרים משפטיים.

אלא שלצד היתרונות הגלומים בשימוש בבינה מלאכותית, קיימים גם סיכונים שחשוב להכירם. סיכונים מוכרים כיום עולים בעיקר בהקשר של הגנת הפרטיות, כאשר במסגרת החיפושים השונים שמבצעים עורכי הדין נעשה שימוש לא אחראי בפרטיים אישיים של לקוחותיהם. לצד זאת קיימים סיכונים אחרים בדמות התופעה המכונה "הזיות" הבינה המלאכותית. אותן הזיות הן מקרים בהם מודל הבינה המלאכותית מספק תשובה לשאלה, שעל פניה נראית סבירה והגיונית, אולם היא מנותקת מהמציאות לחלוטין. דוגמא נפוצה לכך היא מודל של בינה מלאכותית שמפנה לפסק דין שלכאורה תומך בטיעון, אולם אותו פסק דין כלל לא קיים.

בעוד שהנזק שעלול היגרם "מהזיות" הבינה המלאכותית בחיי היומיום נראה כמו משהו לא נעים אבל לא נורא, הנזק שעלול להיגרם מ"הזיות" בתחום העסקי, ובתחום המשפט בפרט, עשוי להיות הרסני.

דוגמא למקרה שכזה הגיעה לאחרונה לבית המשפט העליון. באותו עניין עורכת דין של העותרת צירפה הפניות לפסקי דין שונים הכוללים גם ציטוטים שלכאורה תומכים בטיעוניה, אלא שפסקי הדין והציטוטים הללו לא היו ולא נבראו והם תוצאה של אותן "הזיות" של הבינה המלאכותית. בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי נדרש לסוגיה והבהיר כי לקוחותיהם של עורכי דין שיעשו שימוש במודלים שכאלו ויפנו לפסקי דין או לציטוטים בדויים, חשופים לכך שבית המשפט ידחה או ימחק את ההליך בו פתחו על הסף (בג"ץ 38379-12-24 פלונית נ' בית הדין השרעי). באותו מקרה אמנם העתירה נדחתה מסיבות אחרות, אולם פסק הדין הוא "כרטיס צהוב" לציבור עורכי הדין והלקוחות.

למרות זאת, חשוב לומר שאנחנו (וגם בתי המשפט) לא נגד הבינה המלאכותית להפך – הפוטנציאל הטמון בשימוש נכון, מושכל ואחראי במודלים של בינה מלאכותית בעולם המשפט רבים. אלא שצריך לזכור שכמו בכל חידוש טכנולוגי יש לנהוג בו בבחינת "כבדהו וחשדהו".

במשרדנו אנו מאמינים ששילוב של מודלים של בינה מלאכותית חייב להיעשות בזהירות ותוך שמירה על האיזון הנכון בין טכנולוגיה למומחיות אנושית. אנו עושים שימוש בכלים מתקדמים לחיפוש משפטי, ניתוח חוזים וניהול מסמכים, אך מקפידים לבקר ולאתגר את המערכת כל הזמן, ולהיות בסופו של דבר מי שמכירים כל פרט במסמך המשפטי ומי שערבים לאיכותו. חשוב לנו להדגיש כי אנו רואים במודלים של בינה מלאכותית אמצעי, כלי עזר, ולא תחליף לחשיבה משפטית מעמיקה, ואסטרטגיית ניהול תיק לאחר הבנה עמוקה של רצון הלקוח וצרכיו. 

לסיכום, אנו סבורים שמודלים של בינה מלאכותית מציעים למשרדי עורכי דין הזדמנויות לייעל, לשפר ולטייב את העבודה המשפטית. עם זאת, יש להשתמש בו בצורה אחראית תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים, כדי לוודא שהטכנולוגיה משרתת את טובת הלקוחות ולא פוגעת באיכות הייעוץ המשפטי.