כתבה זו סוקרת את יתרונות הגישור בתחום ההייטק, תוך בחינת היבטים עסקיים, משפטיים, טכנולוגיים וניהוליים, ומציגה  מדוע גישור מהווה כלי משמעותי במארג ניהול הסיכונים והאסטרטגיה המשפטית של חברות ויזמים הרבה יותר מכפי שנגלה לעין הציבורית.

ענף ההייטק העולמי, והישראלי  בפרט, נחשב לאחד מהמוקדים המרכזיים של חדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית. לצד הצלחות מסחררות, השקעות עתק, ומיזוגים ורכישות גלובליים כפי שראינו רק לפני כשבועיים בעיסקת  WIZ, קיימת בענף עתיר השקעות ותמורות זה, פעמים רבות בסמוי מן העין ככל שרק ניתן, גם מציאות פחות זוהרת –של מחלוקות משפטיות וסכסוכים בין שותפים, יזמים, משקיעים, ולקוחות.

גישור – הליך דיסקרטי, המבוסס על מוטיבציית הצדדים להניח הסכסוך מאחוריהם ולהתמקד בעשייה העיסקית שלהם, משרת היטב את האינטרס למנוע מהסכסוך לראות את אור השמש ככל שרק ניתן, ומהווה הזדמנות לפתרונות יצירתיים  – ולכן מתגלה שוב ושוב ככלי אפקטיבי במיוחד לפתרון סכסוכים במגזר ההייטק. בשונה מהליכי משפט ובוררות שמתמקדים בהכרעה, הגישור הינו תהליך קצר, מוכוון הבנות ופרגמטיזם עיסקי שכל תכליתו היא פתרון למחלוקת –  ורצוי כזה שיאפשר לצדדים להמשיך להתנהל ביחד. מטבעו זה על כן, הגישור מתאים לעולם טכנולוגי, מהיר ודינמי, שבו מי שלא שואט קדימה מתפוגג, ולכל המעורבים בדבר –  יזמים, משקיעים ויועצים יש אינטרס כספי רב שלא כך יקרה. 

המאפיין  אולי החד ביותר של עולם ההייטק אשר מכווין צדדים לפתרון גישורי –  הוא העובדה שקטנים כבינוניים כגדולים –  כל שחקן הייטק  –  וראו מיקרהה של אינטל הגדולה בימים אלו,  מוטורולה הענקית  של לפני שנים ספורות, וכמובן של כל מיזם הזנק בגיוס הסיד, A, B או C שלו –  כלם  מעוניינים לקבל השקעה כספית,  או רוכש בשלב זה או אחר.  ואם יש משהו שמשקיעי הון סיכון ופרייבט אקוויטי נוטים להתרחק ממנו מאוד –  זה הסיכון של חברה בסיכסוך (להבדיל מסיכוני  טכנולוגיה,   GO TO MARKET, או PRODUCT MARKET FIT).

1. יתרונות הגישור עבור חברות הייטק

כדי להבין את יתרונות הגישור לעולם ההייטק, יש להתבונן תחילה באופי הייחודי של הסכסוכים בסקטור זה. אלו נבדלים מהותית מסכסוכים מסחריים רגילים, הן בתוכן והן בצורה.

א. סביבה גלובלית: שותפויות עסקיות רבות בהייטק כוללות צדדים ממדינות שונות, מה שיוצר פערי תרבות ורגולציה, שעלולים להעצים קונפליקטים ולסבך את פתרונם.

ב. דינמיקה יזמית: שותפויות בין מייסדים לבין עצמן, ובינם לבין משקיעים, מתאפיינות לעיתים קרובות באינטראקציות רגשיות ובאינטרסים משתנים, המחייבים פתרון רגיש ויצירתי שאינו מתאפשר תמיד בבית המשפט. אוכלוסית היזמים שכותב שורות אלו נימנה עליה במשך כעשור בו  מינכ"ל חברת הזנק, הינה אוכלוסייה ייצרית שמוכנה לחלום בגדול, לעבוד מסביב לשעון עבור הצלחה שלעיתים נראית רחוקה מהעין – ולכן מתאפיינת מחד באנשים  עיקשים, ומצד שני בפרגמטיזם וגמישות שהינם מנשמת אפו של כל גישור מוצלח.

2. יתרונות הגישור עבור חברות הייטק

2.1   שמירה על סודיות

אחד הנכסים המרכזיים של חברות הייטק הוא מידע רגיש – קוד תוכנה, פטנטים בתהליך רישום, מידע עסקי על משתמשים, אסטרטגיות שוק וכדומה. בניגוד להליך משפטי פומבי, הגישור מתבצע בדיסקרטיות מוחלטת, וללא פרסום בתקשורת או ניהול הליך פתוח לציבור.  כל שנאמר ומוצג בתהליך הגישור נופל תחת חיסיון שבתי המשפט מקפידים לכבדו.

שמירה זו על הסודיות חשובה לא רק מבחינה עסקית, אלא גם תדמיתית. הליכים משפטיים עלולים להצטייר כסימן לסכסוכים פנימיים או חוסר יציבות, בעוד שהליך גישור מבטא גם למודעים לו  בגרות ניהולית ויכולת התמודדות אחראית.

2.2   פתרון מהיר ויעיל

זמן הוא משאב קריטי בהייטק. פיתוח חדש, כניסה לשוק או גיוס הון יכולים להיפגע אנושות אם מלווה אותם סכסוך משפטי שנמשך שנים –  תקופה שבמהלכה אי הוודאות מיצרת סביבה 'רעילה' לגיוס כספים,  גיוס  טלנטים חיוניים ועוד.

גישור מאפשר קיצור דרמטי בלוחות הזמנים – לעיתים ניתן להגיע להסכמה תוך שבועות ספורים, ובמקרים דחופים אף בימים. עצם קיומו של הליך גישור עשוי לעצור הסלמה, להגן על שווי החברה ולמנוע הפסדים מיותרים.

  2.3 התאמה לתרבות הארגונית של ההייטק

תרבות ההייטק מעריכה חדשנות, גמישות, דיאלוג מהיר וניהול משתף. הגישור תואם לרוח זו – הוא לא פורמלי, מאפשר התאמה אישית של ההליך (למשל: פגישות מקוונות, מועדים קצרים, דינמיקה פחות היררכית), ותומך ביצירת פתרונות עיסקיים פרואקטיביים שלא ניתנים במסגרת פסק דין רגיל.

2.4 בחירת מגשר עם הבנה טכנולוגית ושל מנטליות הסקטור

במערכת המשפט הכללית, השופטים הם ברוב המכריע של המקרים בעלי רקע משפטי בלבד. בהייטק, לעומת זאת, קיים יתרון רב בהבנה  עיסקית טכנולוגית כדי לקדם פתרון הסכסוך. לדוגמה, מחלוקת על  "קוד פתוח" או תפקוד מערכת מבוססAI , תכנית אופציות,  או זכויות עודפות במניות בסבבי גיוס (Preferred)  –  אלו דורשים הבנה מעמיקה של מושגים שלא תמיד נהירים למערכת הכללית.  הבנה  משפטית פר סה  גם אינה חזות הכל בסקטור ההייטק הדינמי וישנה "תורה שבעפ" שחשיבותה רבה:  כך למשל,  הכרותם הרוחבית של עוה"ד בענף קרנות הון הסיכון  את הסטנדרטים המקובלים (אך המשתנים מעת לעת)  בהקשרים שונים של מרכיביו של הסכם השקעה, חשובה מאוד ללקוחם: הכרות כזו מקבלת משנה תוקף משהמדובר במי שאמור לנפק פתרונות מאזני סיכונים בסביבה עיסקית מוטת-ציפיות יותר מכל סביבה עיסקית אחרת – המגשר.

בגישור ניתן לבחור מגשר בעל רקע טכנולוגי או ניסיון עיסקי רלוונטי, ולעיתים אף לשלב מומחים מהתחום בליווי ההליך.

2.5 שימור יחסים עסקיים

בהייטק, יחסי עבודה מתמשכים הם קריטיים. שותפים בחברת סטארט-אפ, צוותים טכנולוגיים, או יזמים ומשקיעים– כולם עשויים לרצות,  ולא אחת נאלצים, להמשיך לשתף פעולה גם לאחר סיום הסכסוך,  בין עם בשל גודלו של "הגזר" המצפה לכלם בדמות הנפקה או מכירה,  ובין אם בשל התלות במומחיות מסוימת וחשיפה שכבר קיימת למידע רגיש,  ובין משום שב"ביצת ההייטק" בכלל -וב"סילקון וואדי" הישראלי בפרט –  כלם פוגשים את כלם ויכולים בקלות רבה לברר מה המוניטין ההתנהלותי בעת משבר, של כל אחד,  ובעולמות הטכנולוגייה משברים והצלחות מחליפים זה את זה בתדירות גבוהה מבכל סקטור עיסקי אחר.   מכל אלו נהיר, מדוע הגישור,   שמטפח הידברות ולא עימות, ובכך מאפשר לשקם אמון, לשמר את הקשרים המקצועיים, ואף לבנות מחדש את שיתוף הפעולה על בסיס חדש ובריא יותר –  הינו  בחירת הברירה  הרווחת  בקרב שחקני סקטור  ההייטק.

3. הגישור כהזדמנות אסטרטגית

מעבר להיותו כלי ליישוב סכסוכים, גישור  איכותי הוא גם הזדמנות ניהולית ואסטרטגית. בעידן שבו כל עיכוב טכנולוגי עלול לעלות ביוקר, גישור מהווה כלי לגיבוש הבנות אסטרטגיות, תיקון כיוונים עסקיים, והתאמה למציאות משתנה. במהלך מלאכת הגישור ניתקלנו בארועים בם:

• חברת תוכנה שנמצאה בסכסוך עם לקוח אסטרטגי על רקע אי עמידה בזמנים, השכילה באמצעות גישור לא רק לפתור את הסכסוך, אלא גם לעצב מחדש את אופי ההתקשרות, להפוך את הלקוח המדובר לשותף טכנולוגי לסדרת מוצרים חדשה,  ולחתום על הסכם חדש.
• יזמים שהסתכסכו ביניהם הצליחו להפרד  באופן מכבד ויעיל בהסדר שעשה  PHASING OUT לשותף שפרש  תוך הכנסה של  מנהל מקצועי חדש לתחומו.

גישור נכון מנווט  את הצדדים לזהות את האינטרסים האמיתיים שלהם –  מבעד להטיות ה"אגו" ועמדותיהם המשפטיות – ומתוך כך מאפשר למצוא פתרונות שמשרתים את כולם טוב יותר. היות סביבת ההייטק דינמית מאוד מאפשרת לצדדים להנות מארסנל כילים לפתרון מחלוקות רב מימדי יותר מזה הרווח בנסיבות 'שקטות'  יותר באופיין.

4. יתרונות בדינמיקה רב תרבותית

בשל  משקלו הזעום של השוק המקומי בעיסקי מרביתן, חברות ההייטק הישראלית פועלות מול לקוחות, שותפים ומשקיעים זרים. סכסוכים כאלו מעוררים סוגיות מורכבות של תחולת דין, תרבות משפטית ויכולת אכיפה במדינות שונות.  הגישור מאפשר לנהל את ההליך באנגלית או שפה מוסכמת,   לבחור מגשר בינלאומי המוסכם על שני הצדדים,  לקיים את ההליך במרחב מקוון  ולבסס הבנות שלא מחייבות אכיפה שיפוטית, אלא מתבססות על הסכמות חוזיות חדשות.   בעולם גלובלי, זהו יתרון עצום.

5. גישור במשולב עם בוררות: המודל ההיברידי

בשנים האחרונות צברו תאוצה שני מודלים המשלבים  גישור ובוררות :  ה”גיש-בור”  וה”בור-גיש” :  הראשון הינו תהליך מובנה בו הצדדים מתנהלים  במסלול גישור עם נקודה מוסכמת  מראש בציר הזמן או השיח בה אם לא  השכילו להגיע להסכמה – המגשר מקבל מעמד של בורר, ומכריע. לשיטה זו יתרונות של  הליך אחד (one stop shop) עד להכרעה, אך גם חיסרון מובנה של קיום הליך גישור בו הצדדים עלולים להיות זהירים  מדי בגישור עצמו. תהליך ה"בור-גיש" מאידך מייצר מצב בו לאחר ששמע את הצדדים והבין מה לדעתו נכון לפסוק –  וכשהצדדים יודעים כי גם גבש ואולי אף כתב את פסק בוררות –  הבורר-מגשר מנסה לגשר בניהם בפתרונות קונסרוקטיביים שיחסכו את הצורך בהכרעה 'שיפוטית' בניהם,  וכך  יישמרו כל אותם יתרונות להמשך ההתנהלות העיסקית בניהם בהמשך להסכמות –  יתרונות שיש להם ערך רב בעולמות הטכנולוגייה

סיכום

גישור בהייטק הוא לא רק אמצעי לפתרון סכסוכים – אלא כלי ניהולי מתקדם לטיפול במשבר מסוג הסיכסוך העיסקי,  וככזה הינו כלי המשקף תפיסת עולם פרקטית פרואקטיבית ופרודוקטיבית. הוא מותאם למנטליות ולצרכים המאפיינים את התחום, שומר על סודיות ויעילות, ומעודד פתרונות יצירתיים  שמשרתים את טובת כל הצדדים.  בעולם שבו כל החלטה משפטית עלולה להשפיע על שווי שוק, תדמית ציבורית, או שיתוף פעולה עתידי – הבחירה בגישור מהווה לא רק פתרון, אלא הזדמנות.

*הכותב הינו עו"ד מגשר בורר, שותף בקרן הון סיכון, ומנכ"ל חברת הזנק ובנקאי השקעות בעבר במשך שני עשורים