צעד נוסף בדרך לשוויון – תעודות הלידה יתוקנו!

לאחרונה ניתן בבג"צ פסק דין (בג"צ 7978/16, סיראי ואח' נ' שר הפנים ואח', 21.3.2024), ששם סוף לאפליה ברישום ילדים לבנות זוג לסביות בתעודות הלידה. בג"צ קבע, כי בנות זוג לסביות, תירשמנה שתיהן בתעודת הלידה של ילדיהן.

נשמע ברור מאליו שהורים יירשמו בתעודות הלידה של ילדיהם? המציאות הייתה אחרת…

בעוד שאם ואב נרשמים שניהם כהורי ילדיהם בתעודות הלידה של ילדיהם, בנות זוג לסביות, לא יכלו להירשם באופן הזה. רק האם הביולוגית הייתה זוכה להירשם, ואילו בת זוגה, נעדרה מהרישום בתעודת הלידה, כאילו היא אינה אמו של הילד/ה.

בנות הזוג סיראי, שהגישו עתירה זו יחד עם שמונה זוגות נוספים של נשים, שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתרומת זרע אנונימית, דרשו מרשות האוכלוסין וההגירה להנפיק לילדיהן תעודות לידה מתוקנות, שכוללות גם את שם האם הביולוגית (זו שילדה את התינוק) וגם את שמה של האם שהורותה הוסדרה בהליך משפטי.

רשות האוכלוסין סירבה להוספת האם השנייה, מאחר ולשיטתה תעודת הלידה היא מסמך המשקף הורות ביולוגית בנקודת הזמן של הלידה.

השופט פוגלמן, ממלא מקום הנשיא, דחה את עמדת רשות האוכלוסין, וקבע כי תעודת לידה אינה משקפת רק הורות ביולוגית. ההורות המשפטית היא שוות ערך להורות הביולוגית, ואין לקבל את המצב שנוצר, כאילו הורות משפטית היא הורות "על-תנאי" ואילו זו הביולוגית היא ההורות ה"אמיתית".

בית המשפט העליון פסק, כי אם כוננה הורות בצו אימוץ או בצו הורות פסיקתי, בעל תחולה רטרואקטיבית ללידה, הרי שיש להנפיק תעודות לידה מתוקנות, הכוללות את שמות שתי האמהות.

לפסק הדין המלא:

https://www.gov.il/he/departments/news/spokesmenmessage21032024

של מי זכויות ההורות?

בגרמניה נידונה לאחרונה שאלה מעניינת – מהן זכויותיו של אב ביולוגי, כאשר האם בזוגיות אחרת, ובן הזוג החדש, הוכר כאב של ילדו?

בגרמניה, כמו בישראל, מוכרים רק שני הורים לכל ילד.

לפתחו של בית המשפט הגיע מקרה מעניין, שמאתגר את המצב המשפטי. לאנג'לה ולכריסטוף נולדה ילדה מחוץ לנישואין. הילדה גדלה עם אמה.

אנג'לה הכירה את אדם, והם נכנסו למערכת יחסים רצינית. הילדה ראתה באדם כאביה, ובהסכמתה של אנג'לה, אדם הגיש בקשה להכרה משפטית באבהותו, והוא אכן הוכר כאביה המשפטי של הילדה.

לפי החוק בגרמניה, אם יש לילד אב רשום, אין אפשרות לאב נוסף, גם אם הוא האב הביולוגי.

קריסטוף ביקש אף הוא להיות מוכר כאביה המשפטי של בתו, אך היה מנוע בהתאם לחוק הגרמני, מלקבל הכרה משפטית זו. מאחר וכריסטוף לא קיבל בעבר הכרה משפטית לאבהותו, וזו כבר "נתפסה" על-ידי אדם, הוא לא יכול היה להירשם כאביה של בתו. קריסטוף החליט לעתור כנגד החוק, והמותב הראשון של בית המשפט החוקתי בגרמניה פסק כי החוק אינו חוקתי.

בית המשפט קבל כי סמכותו של המחוקק לקבוע כי לילד יהיו שני הורים בלבד ואף הבין כי יש לשמור על יציבות חייו של הילד. אך בית המשפט גם סבר, כי אם החוק מגביל את ההורות המשפטית לשני אנשים, יש לקבוע הליך יעיל שבו תהיה לאב הביולוגי האפשרות לקבל הורות משפטית. החוק בנוסחו הנוכחי, הושעה עד לחודש יוני 2025 ועל המחוקק יהיה לתת את דעתו לפגמים שבחוק ולקבוע חוק מידתי ומאוזן יותר.

עוד על פסק הדין:

https://www.bundesverfassungsgericht.de/SharedDocs/Pressemitteilungen/EN/2024/bvg24-035.html