הרבה לקוחות וחברים שואלים אותנו בימים האחרונים אם חזרנו בזמן ל-2008, והאם קריסת הבנקים ואפקט הדומינו יחזרו על עצמם והאם גם הפעם המערכת הבנקאית בישראל תהיה אי של יציבות.

השאלה, שנשמעת בהתחלה קצת מוזרה, נראית הגיונית אם קוראים על מה שעובר על הבנקים האמריקאים בשבועות האחרונים וספציפית הקריסה שלValley Bank  (Silicon) SVB שהתמחה בתחום ההיי טק.

אחת מהסוגיות העיקריות שתרמו לקריסה של הבנקים, אם לא המשמעותית שבהם, היא ניהול סיכונים לא אפקטיבי של הבנקים, שנבע מכך שהממשל האמריקאי פטר אותם מהצורך לעשות תהליך של ניהול סיכונים.

בישראל בנק ישראל הורה לבנקים השונים לייצר מערכת שלמה של תהליכים לניהול סיכונים, לרבות בחינה תקופתית ועדכון של הסיכונים בהתאם להתפתחויות מקומיות וגלובליות, וכן שימוש במבחני קיצון לבחינה של השפעות של תרחישים קיצוניים על הבנקים. מבחני הקיצון הם אחד מהכלים האפקטיביים והמשמעותיים ביותר בארסנל הבנקים, והומלצו גם על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בעקבות המשבר של שנת 2008, ותפקידם הוא לבדוק את התמודדות הבנק עם מצבי קיצון תוך כדי התחשבות במאפיינים הייחודיים של הבנק. כך לדוגמה, בנק שעיקר פעילותו מסתמכת על מגזר ההייטק, צריך לבצע מבחני קיצון במקרים של פגיעה במגזר ההייטק, ולייצר תוכנית פעולה למקרה של התממשות מקרה קיצון כאמור.

בארה"ב המצב שונה. בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008, חוקק Wall Street Reform and Consumer Protection Act, המכונה גם Dodd-Frank Act, ב-2010. החוק ערך שינוי משמעותי בתהליך הפיקוח על הבנקים הגדולים והקטנים בארה"ב, וקבע שהבנקים יצטרכו, בין היתר, לבצע תהליך סדור של ניהול סיכונים ושימוש במבחני קיצון. החוק חל על כל בנק ששוויו הנכסים שמנוהלים בו עולה על 50 מיליארד דולר, ויצר מערכת של ניהול סיכונים מפוקחת על ידי הרגולטור, ובעקבותיו עלו טענות שהחוק פוגע בין היתר בבנקים הקטנים כי הוא מטיל עליהם דרישות ניהול סיכונים משמעותיות, שדורשות מהם הוצאה כספית משמעותית. הטענות התפתחו ללחץ ל"דה-רגולציה" של הבנקים הקטנים (שכאמור, מנהלים נכסים בשווי 50 מיליארד דולר), ובהמשך הובילו לתיקון החוק ב-2018 ע"י נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, שהעלה את רף ההחלה של החוק מ-50 מיליארד דולר ל-250 מיליארד דולר.

בעקבות התיקון לחוק, SVB, אשר ב-2017 ניהל נכסים בשווי 46 מיליארד דולר, תפח וניהל בתחילת 2023 נכסים בשווי 211 מיליארד דולר.

שינוי הרף המטיל חובות ניהול סיכונים על הבנקים הוביל לכך שבנק שמנהל נכסים של לקוחות בשווי 210 מיליארד דולר לא היה מחויב בחובות ניהול סיכונים מוגברות שהן הסטנדרט בישראל (אגב, בישראל, שני הבנקים הגדולים מנהלים כל אחד מעל ל-600 מיליארד שקלים בנכסים, סכום נמוך מהרף הנדרש לפי התיקון ל-Dodd-Frank act), ו-SVB פעל ללא מנהל סיכונים ראשי בפועל במשך כ-8 חודשים טרם המקרה.

ניהול סיכונים בגופים פיננסיים, ובחברות גדולות בכלל, הוא כלי משמעותי וחשוב שעוזר להבין מה האתגרים המשמעותיים בפני חברות, ואיך להתמודד עם פעילויות חדשות או ישנות בסביבת עולם משתנה.

משרדנו מומחה בתחום ניהול הסיכונים, וספציפית בתחום ניהול סיכונים משפטיים ו-Compliance, כמו גם במגוון תחומים אחרים, לרבות הגנת הפרטיות, הגנת הצרכן, איסור הלבנת הון, ניירות ערך ועוד', ומייצג את מרבית המערכת הבנקאית, כמו גם חברות פינטק וחברות סייבר בתחומים אלה.

עו"ד אלירן גומל – ראש מחלקת בנקאות וניהול סיכונים.
עו"ד רמי ששון – יועץ בכיר במחלקת בנקאות וניהול סיכונים.