הזמנה לבחור בגישור כדרך לפתרון מחלוקות ובכך להפחית אלימות וסכסוכים בדל״ת אמותינו.

הימים ימים מורכבים, וכל מה שאכתוב לא יוכל להיות מנותק מזה. אנחנו מנסים לחזור לחיי שגרה ונורמאליות בתקופה של מלחמה, אסון לאומי, אובדן יקירים, אי וודאות, וערעור תחושת הביטחון אישי. רמת האלימות שחווינו ב-7 באוקטובר, כאומה, כעם, היא קיצונית באופן שדלה השפה מלתאר. ובתוך זה, אנחנו נדרשים להמשיך ולהתנהל, משום שכפי שנאמר בדיוק לפני 50 שנה – את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן. עוצמות החרדה, העצבים, התסכול, העצב, הכעס, השבר הם עצומים, ומביאים אותנו לחוסר סבלנות בכל מישורי החיים. יש תחושה שכולם על הקצה. וזה מתבטא בין היתר באופן שבו אנחנו מדברים אחד עם השני. בתוך התוהו ובוהו אנחנו יכולים ואפילו חייבים לבחור – לפעול באופן שמפחית את רמת האלימות שאנו מכניסים לתוך חיי היום יום שלנו.

אחת הדרכים לעשות את זה היא הבחירה שלנו בדרך לפתור מחלוקות וסכסוכים.

המערכה המשפטית מוגדרת כאלימה, כלפי עצמנו וכלפי הזולת. אנשים מוצבים משני ידי המתרס במטרה להביס ולהכריע את הצד השני. לפעמים שני הצדדים האלה הם שכנים, או שותפים, ולפעמים הם אפילו בני משפחה. אולם כעת הם רואים אחד בשני אויבים.

בגישור ניהול הקונפליקט מתנהל באופן שבו עצם קיום הסכסוך עומד כבעיה משותפת לשני הצדדים (וכך אכן הדבר), ולשני הצדדים יש מידה מסוימת של אחריות ביחס להיווצרותו (וכך אכן הדבר).

תהליך הגישור מאפשר לנו לפתור מחלוקות באופן מרוכך יותר, נעים יותר, שמרבה שלום ואחדות בתקופה שאלה מצרך נדיר, והאגרסיביות והפילוג עולים על גדותיהם ופוגעים במרקם החיים המשותפים. ואל לנו להתבלבל: העובדה שהתהליך נעשה בנועם ולא במלחמה איננה גורעת מרצינות המעמד, והסופניות שבו. מדובר בתהליך רציני, אובייקטיבי, ששם על השולחן גם את השיח המשפטי, לרבות שיקוף סיכונים וסיכויים, וששם קץ מוחלט למחלוקת.

בסכסוכים משפחתיים הדבר בולט באופן מיוחד. במקרה אחד שהגיע אל חדר הגישור שלנו, הגיעה משפחה של אחים, שרבו ביניהם על חלוקת הירושה, שכללה עסק משפחתי מצליח. המחלוקת התנהלה 3 שנים באפיקים משפטיים, ששאבו לתוכם גם את הדור השלישי (הילדים של הילדים). הצדדים הגיעו כל כך מפולגים שחלקם לא דיברו אחד עם השני, קל וחומר לא הצליחו לנהל יחד את העסק המשפחתי, אשר מעסק משגשג התדרדר לעסק שבקושי מרוויח.

בהליך גישור מהיר של מספר פגישות עזרנו לצדדים גם  להסדיר את ניהול העסק, בדרך של בחירה משותפת ומוסכמת באשר לגורמים המתאימים ביותר להמשיך בניהול העסק לטובת צמיחתו, באופן יצירתי ועל פי תחומי מומחיות. פתרון משוכלל שלא ניתן היה להגיע אליו בבית המשפט שמכריע בסעדים הנתבעים באופן בינארי; גם את חלוקת נכסי המקרקעין, באמצעות הערכה מכרעת של שמאי מקרקעין מוסכם; וגם את חלוקת ההון שנצבר במשפחה והאיזון הכספי המורכב שנדרש באמצעות רו"ח. הצדדים חששו מלהגיע לגישור בתחילה, בשל הצורך שראו במתן הכרעה מחייבת על ידי צד שלישי אובייקטיבי – בלי שהכירו את האפשרויות הרבות שעומדות בפני המגשר בחדר הגישור להיעזר בגורמים שלישיים מקצועיים שיציגו הערכה מחייבת אשר תשים סוף פסוק לשאלות העומדות ביסוד המחלוקות. הליך דומה בדיוק למה שהיה מתרחש בבית המשפט.

התהליך מתבצע ביעילות, בענייניות ובמהירות, באופן שהעניק לצדדים תחושת הוגנות, וגם פותח צוהר לאפשרות של התקרבות מחודשת בעתיד בתוך המשפחה.

עו"ד ומגשרת תמר פולק, ראש מחלקת גישורי משפחה.